ריטריט vs. חופשה משפחתית — למה שתיהן נחוצות
אם כבר היית בחופשה השנה — למה צריך ריטריט?
זו שאלה שעולה הרבה.
ותשובתה פשוטה: כי הם שני דברים שונים לגמרי.
מה קורה בחופשה משפחתית
חופשה משפחתית היא קסומה.
זיכרונות, רגעים, ילדים שמגלים דברים חדשים.
היא גם — מאומצת.
כי בחופשה משפחתית, האמא ממשיכה לנהל.
היא מתכננת את הפעילויות, מארגנת את המזוודות, בודקת שכולם אוכלים, מחליטה לאן הולכים.
היא עדיין "ראש צוות" — גם בים.
מה קורה בריטריט
בריטריט — אין לה תפקיד.
אין מי שצריך אותה לדאוג לו.
אין לוח זמנים שהיא אחראית עליו.
מישהי אחרת מכינה את האוכל. מישהי אחרת מנחה את הפעילות. ואת — רק נמצאת.
זה ההבדל העמוק.
חופשה עם משפחה נותנת שינוי סצנה.
ריטריט נותן שינוי תפקיד.
מה שהגוף מקבל ממכל אחד
בחופשה — הגוף מקבל הפסקה מהשגרה.
בריטריט — הגוף מקבל הפסקה מעצמה.
ולמעשה, שתי ההפסקות נחוצות.
שינוי סביבה עם אנשים שאוהבים — מחדש.
שקט עם עצמך — מאפס.
זה לא "אחד במקום השני". זה שניהם.
הטיעון הכי נפוץ נגד ריטריט
"לא מגיע לי לעזוב את הילדים."
אבל שואלת — האם הם היו רוצים שתחזרי אחרי שבוע מנוחה אמיתית? או שתמשיכי לתפקד בחסר?
ילדים מרוויחים מאמא שנחה.
שותף מרוויח מבת זוג שנחה.
ריטריט אינו עזיבה. הוא השקעה בחזרה.
אפשר לרצות שניהם
חופשה משפחתית ביולי.
ריטריט בספטמבר.
זה לא בזבוז.
זה שנה שבה דאגת — גם לאחרים, גם לעצמך.
הריטריט שלנו הוא חמישה ימים בלי תפקידים. רק את. צרי קשר לפרטים.
דברי איתנו בוואטסאפ ←